תוכנית השלום בעזה מבוססת על תיק קוסובו, לשעבר קצין ארה"ב אומר

שגריר ארה"ב באו"ם מייק וולטז הציג בעלות ברית עם הצעת החלטה שנועדה לקדם את התוכנית הזו, שדמיינת את כוח הביטחון בן שנתיים על מנת להבטיח שלום ושיקום שלאחר המלחמה.

כדו"ח “Reuters” ו “Associated Press”, הצעת הצעת ההחלטה תתן למנדט להשתמש “כל הכלים הדרושים” כדי להבטיח את עזה, להגן על אזרחים ולהתחיל בתהליך דה-מהפכה של קבוצות חמושות, לאחר שהלחימה גדולה הופסקה. במסגרת התוכנית יוקמו שלום מעברי השלום”, שישתף פעולה עם מצרים, ישראל וכוח משטרה פלסטיני מאומת.

וושינגטון החליטה לשלוח חיילים אמריקאים, אך דרשה ממדינות מוסלמיות רבות כמו אינדונזיה, מצרים, איחוד האמירויות הערביות וטורקיה לתרום כוח אדם. עם זאת, ישראל ציינה כי היא לא תאפשר נוכחות של חיילים טורקים בסמוך לגבולה. הרשות הפלסטינית נטלה חלק במחויבות דיפלומטית נדירה, שכן התוכנית האמריקנית צופה כי לאחר רפורמות ספציפיות, יכולות לחזור למוסד זה - משהו שישראל דוחה - דיווח על “Axios”.

בראיון ל-Fox News Digital, ג'ון ספנסר, קצין צבא ארה"ב לשעבר וראש מחקרי מלחמה עירוניים במכון המלחמה המודרני, אמר כי הרעיון יכול לתפקד רק אם מבוסס על חוויות מוצלחות קודמות. “עבור עזה, אני רוצה שאנשים יחשבו על המקרה של קוסובו, לא לבנון”, הוא הדגיש, בטענה שההיסטוריה מראה בבירור מה ההצלחה קובעת: “מנדט ברור, מספר troop מספיק וסמכות לפעול”.

קוסובו: דוגמה להצלחה

בעקבות מסע הבחירות של נאט"ו ב-1999, כוחות שמירת השלום של KFOR התיישבו בקוסובו תחת החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1244, עם כ-50,000 חיילים שהופעלו על ידי דקירה באזור, חלוקת הכוחות הלוחמים ועוזרים לבנות מחדש מוסדות מקומיים.

קוסובו הוא הדוגמה הטובה ביותר”, אמר ספנסר. “היה מנדט פירוק ברור, קואליציה המסוגלת ומספיק חיילים כדי לכפות שלום”. הוא הזהיר כי יהיה צורך באותה סבלנות ומחויבות ארוכת טווח גם בעזה. “אם מישהו חושב שנושא זה יעלם מהחדשות במשך שישה חודשים, הוא אינו מציאותי”, הוא הוסיף, וזוכר כי KFOR נשאר נוכח בקוסובו אחרי יותר משני עשורים, אם כי עם כוחות מופחתים יותר.

השוואות למשימות אחרות

ספנסר ציטט גם את בוסניה ואיסט טימור כמשימות מוצלחות, שבהן לכוחות בינלאומיים היו מנדטים ברורים, סמכות משפטית ותמיכה מקומית. בבוסניה, הסכם דייטון 1995 הביא את פריסת כוח פריסת השלום של נאט"ו חזק ב-6,000. במזרח טימור, משימה בראשות אוסטרליה בשנת 1999 הצליחה לשקם את הסדר ולבסס את יסודות הממשל המקומי.

לעומת זאת, משימת האו"ם בלבנון (UNIFIL), על פי דבריו, היא דוגמה לכישלון. לבנון “דרום לא היה סיפור הצלחה”, אמר ספנסר. הם היו רק משקיפים, ללא צורך בהתאזרחות”. ישראל לעיתים קרובות ספגה ביקורת על משימה זו על מנת לקדם את העצמת חיזבאללה, דבר שעל פי ספנסר לא צריך לחזור על עצמו בעזה.

שיעור לעזה

מומחה בארה"ב ממליץ על אסטרטגיה “paint” (אסטרטגיה של דיובלוט), כלומר דקירה של אזורים ברורים תוך לחימה נוספת ממשיכה. זה יאפשר יצירת “ions” שבו כוחות בינלאומיים יעזרו בסיוע הומניטרי, מחיקת ושיקום סדר. “נקודת הלמידה היא לתת לאנשים חזון של חיים אחרי חמאס”, הוא הוסיף.

כ-200 חברים אמריקאים כבר נמצאים על הקרקע במרכז תיאום אזרחי-צבאי בישראל, מתמודדים עם לוגיסטיקה ותכנון שלב המעבר. ספנסר אמר כי נוכחותם חיונית לתיאום סיוע ושיקום, מבלי להתערב בקרב.

הוא הזהיר כי המשימה תתמודד עם עיוותים והתנגדויות מקבוצות שאינן רוצות שלום. יש אנשים שלא רוצים שזה יצליח”, הוא אמר. חשוב לחשוב קודם על איך הם ינסו לערער אותו, במיוחד באינטרנט.

בסופו של דבר, הוא הדגיש את חשיבות הבנייה המקבילה של יכולות מקומיות: “אתה צריך להתחיל לאמן משטרה פלסטינית מאומתת וצוות מקומי. אז הלגיטימיות בנויה”, ספנסר סיכם.