לפני 3 שעות“2 כדורים בראש”, סיפורו של הצלם שצילם את הוצאת אלפט הומור
Periskopi(לפני 4 חודשים)
(לפני 4 חודשים)ביום השנה ה-36 לרצח העדים של האומה, אלפלט הומורלי, הצלם הבוסני סולמן מוללומרוביץ' מסר סיפור המראה כיצד היא צילמה את הוצאתה להורג. הוא הסביר כי לאנשים יש מסכות על פניהם, שכן שוטרים מכל רחבי יוגוסלביה היו נוכחים, והם השתמשו בגז מדמיע כדי לפזר את הקהל.
הוא הסביר כי לאנשים יש מסכות על פניהם, שכן שוטרים מכל רחבי יוגוסלביה היו נוכחים והם השתמשו בגז מדמיע כדי לפזר את הקהל.
זה כמו כולם פשוט התעוררו והעבירו את מה שהמסמכים אמרו, ואני, שהיה במלון הגדול, היו מקורות אמינים מאלברט גודיטה, שאמר לי שהיום המצב הגרוע ביותר יהיה בפוקדו'וב, ושעלינו ללכת לשם לסרט. עבדתי עבור Sarajevo Television” בזמנו.
היה לי טוניק ונהג, וכשהגענו אל פודויבו ראינו שהיו הפגנות בצד הדרך בכפר לופך התחתון, לא ידעתי שזה נקרא כך. לאנשים היו כל מיני מסיכות על פניהם, משום ששוטרים מכל רחבי יוגוסלביה היו נוכחים ופוטרו גז מדמיע. אני חושב שהיו לנו שני ראיונות עם כמה בחורים שמפגינים, ולא היינו בסביבה זמן רב, כי הלכנו לפוקדויבו, שם התרחשו הפגנות גדולות”, אמר בקלן קוסובה.
הצלם חשב שיש מחאות, צמיפות ורכב משטרה שהיה דומה לטנק.
זכרתי את הדרך דרך פודויבו מפריסטינה, והלכתי לצד השני שיצא מפויבו. היו הפגנות, צמיגים בוערים ברחוב. היה רכב משטרתי דומה לטנק, אבל יש לו זריקה. הוא קרא לי שוטר שהיה במדים צבאיים והורה לי לקחת את המצלמה ואת הקלטת על הקלטת. שאל אותי מה אתה עושה כאן? אמרתי שאני מוכר ואני עושה את העבודה שלי ואף אחד לא הורה לי ללכת לשם. באותו רגע מישהו שהיה בתוך רכב המשטרה אמר לשוטר הזה” תנו לזה ללכת זה שלנו, בגלל הדיבור שמתי לב שהשוטר היה מבוסניה, שהכיר אותי כי הייתי ספורטמן פעיל”.
אז הספיישלים האלה כנראה הכירו אותי, ואז השוטר שמנע ממני להחזיר את הטייפ למרכז פודויבו באותו רגע, הטנקים יצאו לרחוב וזרקו כל כך הרבה גזים שלא יכולנו לעשות כלום. צילמתי כמה תמונות של כמה גז. אני זוכר היטב את הסצנות הללו, ויו"ר ההנהגה יוגוסלבית שהעולם היה ראיפ דיזנדרוק”.
מוללומרוביץ' גם תיאר את הדרך עד שחזרו לפסיטינה.
היינו קרובים למפגינים שפגשנו כשהגענו. הם עמדו מעבר לרחוב. ובמילותיו של הגיסטראט היו בעקבות טור ענק של כלי רכב צבאיים בתנועה. אז כשחזרנו את העמודה נאלצנו לעצור כי השוטרים יורים, אחד באוויר והשני לכיוון העם. אני זוכר שהברוקדות לא היו ברחוב. דינו ואני יצאנו מהמכונית וסיפרנו לרמיז לשלוח את הילד הפצוע לבית החולים. שני אנשים נוספים היו שם.
הצלם גם זוכר שאלפט מומול יש שני כדורים בראשו.
צילמתי את הילד לבית החולים וחיכיתי שם ברחוב. כאשר הם שלחו אותו לבית החולים פריסטינה, הרופא אמר לריז, הנהג שלי הולך למקום, כי יהיו לך בעיות. הוא חזר אלינו, שהמתין לו ב-Lupq התחתון. אני זוכר שכאשר אלפט הומור היה שני כדורים בראשו. אחר כך חזרנו לפריסטינה, וכשהלכתי לטלוויזיה של פריסטינה, נודע לי שהיא מתה, אז הם הרגו אותה, הנחתי שאספנו ונשלחנו ל- Sarajevo”.
היו קבוצות בכל מקום, זאגרב, בלגרד, ZDF של גרמניה, שכאשר ראו את התמונות שלי, גרמני הוציא את הארנק שלו ואמר לי כמה כסף אתה רוצה לתת לי את הסרטון הזה. אבל אותה אחת צילמה כל כך הרבה הפגנות ענק בעולם עם 100,000 משתתפים ועברנו קטעי וידאו. אמרתי לו שאני מציע לך את זה אם זה יעזור לאנשים בקוסובו ולא למכור את החומר כי זה לא עושה את זה”.
בילינו את הלילה בפריסטינה, כמו גם נתתי הצהרה על הטלוויזיה פריסטינה, שם אמרתי שלא היה שום ברוריקה ברחוב ושהאנשים הפגינו בצד הדרך. אמרתי לך שיש לי את התמונות מפולגו מה שקרה. זה הרגע שבו התחילה מלחמת הדם. למחרת, אנשים מלוס אנג'י הזמינו אותנו ללכת הביתה אליהם. הרגשתי הרבה עם המשפחה כי יש לי שלוש בנות, הבכור שלי נפצע קשה במהלך המצור על שרהיבו, ואשתי גם” הוא סיכם.המונחים
